על בית הכנסת

ואלה תולדות... השטח עליו עומד כיום בית הכנסת היה עד לשנת תשי"ב (1952) שטח חקלאי עליו גידלו החקלאים באזור גידולים שונים.

בשנת תשי"ג (1953), בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נבנתה על השטח החקלאי, שכונת קרית אליהו (ע"ש אליהו גולומב ז"ל) אשר כונתה בפי תושבי העיר "שיכון עממי". השכונה אוכלסה ע"י התושבים שגרו קודם לכן בחירבת עזון הסמוכה וכן בעולים חדשים פליטי שואה, מפולין ורומניה.

על תושביה הראשונים של השכונה נמנו משפחות: הרב ליכט, רוזנברג, כץ, בלכמן, הרניק, סגינהור, גולדפינגר, סנדר, לרמן, פישבאן, קורן, גולדווסר, פיש, גינגולד, אוזיאס, לינדנבאום, רוניס, דוידזון, יוקלר, הרץ, ויזל, נחמן, גרוינר, מוסקוביץ, אלטמרק, פלץ, ריינר, רימר, שפירא, דאובר.

המבנה המקורי של בית הכנסת שטיבל יד בנימין

תחילה התפללה הקהילה במניינים בבתים פרטיים או בבית הכנסת בחירבת עזון; משרבו המתפללים (בעיקר בחגים), הוקם בשנת תשי"ד (1954) צריף עץ ששימש כבית כנסת במשך כ-5 שנים ונשא את השם "בית הכנסת קריית אליהו". בשנת תשי"ט (1959), נבנה מבנה הקבע הראשון של בית הכנסת (המופיע בצילום).

בניית בית כנסת באותה עת הייתה משימה לא פשוטה והיא התאפשרה הודות להתגייסותם המלאה של כל תושבי השכונה. חילוניים כדתיים נתרמו למשימה כאיש אחד, מי בממונו ומי בגופו. לבסוף עמד על תילו בית כנסת שכונתי נאה אשר שימש את כל תושבי השכונה במשך שנים רבות. בחלוף השנים ועקב שינויי אוכלוסין שעברה השכונה, נתמעטו המתפללים וקרן בית הכנסת עומעמה לשעה קלה. בשלהי שנות השמונים ועקב התפתחות העיר רעננה החלו מתפללים חדשים לפקוד את בית הכנסת וציבור המתפללים הלך ורב.

בשנת תשנ"ו (1996) הוחלט להרחיב לראשונה לאחר 37 שנים את מבנה בית הכנסת, שכן המבנה הישן היה צר מלהכיל את המתפללים החדשים. בשנת תשס"ה (2005) הורחב בית הכנסת בשנית, נבנתה מעליו קומה שנייה באופן שמקירותיו המקוריים של בית הכנסת נותר הקיר הדרומי (בחלקו התחתון) בלבד. גודלו של בית הכנסת כיום כ-600 מ"ר בשתי קומות, כאשר בקומה הראשונה אולם תפילה ובית מדרש ובקומה השנייה עזרת נשים ואולם קידושים.

בית הכנסת מתאפיין במגוון הרחב של ציבור המתפללים בו, צעירים ומבוגרים, יוצאי מערב ומזרח, אנשי מדע, עמל ורוח, תלמידי חכמים וכאלו שעושים את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות. כולם כאחד מתוך כבוד הדדי, אהבת התורה, העם והארץ.